מילים והפקה: אביאל קוגן
עריכת סאונד: אלברט LIL FREES גריגוריאן
נבכה בשקט,
נרכין ת׳ראש פשוט ניתן למדינה לרדת,
אל התהום הפכנו להיות סחורה דוממת,
והשתיקה הזאת הפכה להיות שתיקה רועמת,
עד מתי נמשיך לראות את החברה שלנו
מדממת, מה עושים ?
אי אפשר להרדם באוטובוס כאן על מדים,
יוצאים מהבית ולא יודעים בכלל אם חוזרים,
עדיף למות במלחמה ולא לקרוא לזה חיים,
בנתיים השרים שלנו יעשו שרירים,
חנין זועבי תקפוץ ותקרא לנו גזענים,
שמאלנים? יארגנו עוד משטים,
הופכים לעדר של כבשים במקום להיות השוחטים,
הרי שירתתי בצבא, לימדו אותי שרוח מנצחת מלחמה,
וכח הרתעה ימנע מאיתנו שואה, בכל מקרה שונאים אותנו
רק ביצים יובילו אותנו למטרה,
אף אחד לא לימד אותם מידת עונש,
אסירים ביטחוניים כלואים בכפר נופש,
יפי נפש מדברים על שלום,
ואז דוחפים את המדינה אל הגרדום,
אז עדיף לסתום,
נקרא קדיש על האחים והאחיות שלנו,
על ההורים והילדים שלנו,
חופש ובטחון לא יפלו מהשמיים,
תבינו הכח נמצא אצלנו בידיים...